כידוע, השופר משמש בפולחן היהודי במיוחד בימים הנוראים. בראש השנה השימוש בשופר מרובה לאורך התפילה שאחרי הקריאה בתורה. ראשית מיד אחרי הקריאה בתורה ואחר כך בעת תפילת העמידה בציבור ושוב בחזרה של שליח הציבור על תפילת העמידה. ביום הכיפורים מציינת התקיעה בשופר את סיומו של הצום.
התקיעה בשופר אינה פשוטה אך ניתנת ללימוד קצר ומדויק. מאחר שיש שלושה סוגים של השמעת קול
שופר : תקיעה, שברים, תרועה המיומנות הנרכשת יש בה גם משום חוש מוזיקלי, במיוחד בהשמעת ה"שברים" שאצל המקלים נשמעת כקולות קצרים ומרווחים ואצל המהדרין נשמעת כיבבה קורעת לב. המיומנות בהשמעת התרועה היא בהקפדה על צליל קטוע מהיר שסופר 11 פעימות, לא פחות ולא יותר. כלומר על התוקע גם לשלוט בתקיעה וגם לספור את הפעימות. מניסיון אישי, דבר לא קל.
ומה בשופר עצמו קובע את דרגת הקושי של השמעת הצליל הנכון? הפיה; אותו נקב שנקדח בקצהו הדק של הקרן ואליו מצמיד התוקע את שפתיו. בנוסף על הדיוק בנקיבת הקדח, חשוב מאד העיצוב של שפתי הפיה. למעשה הסוד הגדול של איכות השופר טמון בפיה. זהו סוד, שעובר מאב לבן, כפי שקורה, למשל, כבר דורות במשפחות בר-ששת וריבק, השותפים המייסדים של "שופרות ישראל".
היום נושאים את הסוד צביקה בר ששת, דור 14 ליצרני שופרות מספרד ומרוקו ואלי ריבק, דור 3 ליצרני שופרות מפולין.
ניתן לבקר במפעל "שופרות ישראל" בתל אביב רח' נחלת בנימין 131 ולקנות שם שופרות וגם לקבל הסברים על תהליך היצירה.
ניתן ליצור קשר טלפונית: 03-6821017
